צפון הגולן עם טוויסט זוגי

מסלול מקסים לסתיו / אביב / חורף שתוכנן לתחילת נובמבר, הוקדם לסוף אוקטובר ויצא בשלהי הקיץ – אבל למרות הכל היה כיף!

טיול כוכב בצפון רמת הגולן .

יומיים ראשונים רק אנחנו הבנים ואז הצטרפו הבנות לארוחת שישי וליום טיול חביב במיוחד שהתאים לכולם ולכולן.

• היום הראשון – יום חמישי ללא שטחי אש
• הימים הבאים שישי ושבת כללו מעברים בשטחי אש.

אין לי ספק שהמסלול בעונות אחרות הופך גם לאתגרי הרבה יותר וגם ליפה יותר – למרות שאני אוהב גם את הצבע החום של הרמה.

יום חמישי (1) – למרגלות החרמון בעלייה סיפור הדרך:

כ 60 ק"מ, עבירות קלה (מתאים גם לג'יפים הייתי חוסך מג'יפונים) פחות מ20% על דרכים גולניות מבולדרות וקופצניות.

התמקמנו בקלע אלון משם נצא לכל הטיולים – יישוב חביב ביותר עם המון אפשרויות אירוח.

מקלע יצאנו על ציר הנפט לכיוון נחל עורבים, הירידה על בסיס הנחל דרשה קצת דימיון – איך זה נראה כשהנחל זורם ושוצף, איך זה נראה כשיש מפל ואיזה עבירות מטורפת כשהכל חלק ובוצי.

בציר הפטרולים הישן עברנו דרך עין א דופילה ואמת המים – תכלס לא ראוי לביקור או ציון. (סכר הירדינון למי שבא כשקצת יותר חם בהחלט שווה)

העלייה מציר הפטרולים לכיוון תל פאחר לסיור רגלי קצר ומשם לעין פיט לקפה (וטבילה / לשטוף פנים / לטבול רגליים).

העלייה על בסיס נחל סער לכיוון עין קיניא שוב מצריכה דימיון כמה יפה הכל יהיה עוד מספר שבועות.

מעין קיניא על ציר מקסים לכיוון נימרוד – הישוב היהודי הגבוה בעולם.

בתכנון המקורי הליכה קצרה לעין חרמון בפועל היה קריר והיה חסר זמן.

ירידה לכיוון שוק בריכת רם – יש שווקים מרשימים ממנו אבל בהחלט שווה עצירה וארוחה קלה.

בריכת רם – מקום יפהפה.

חזרה דרך יער אודם ומדרגת אודם – הפעם היחידה שחלק מהנהגים עבדו.

אנחנו לא הספקנו לעבור באנדרטת פלסר 7 ועמק הבכא וחתכנו ישר לכיוון כביש לצומת וואסט וחזרה לקלע – אני מצרף פה את המסלול שאנחנו עשינו – אם החבורה מספיק נמרצת אפשר להוסיף עוד מקטע סביב החרמונית.

יום שישי (2)- לבריכת האירוסים:

כ 60 ק"מ דרכים זורמות מתובלות בכ10% דרכים מבולדרות – עבירות קלה/ בינונית. (מתאים לג'יפים הייתי חוסך מג'יפונים).

מסלולים זורמים ונחמדים בין ועל תילי הגולן – הנסיעה ברובה בתוך שטחי אש ומתאימה רק לסופי שבוע וחגים.

התחלנו בנסיעה על הכביש לתידלוק הכלים בעין זיוון קניות בסופר וארוחת בוקר מאולתרת בחניון מול הכניסה לקיבוץ.

משם נכנסנו לשטח האש בדרכים נחמדות שהטנקים הפכו לפודרה (איזה כיף לסוע כאן בחורף)

טיפוס חביב לתל יוסיפון – כל הנוף והשקט מסביב.

משם למאגר יוסיפון ואז לחצות את ציר הנפט לאורך נחל קצרין.

הדרכים זורמות בכיף, הנוף נחמד, המון טבע (חזירים, צבאים, שועלים) ולא מעט עדרי פרות – תענוג של דרך גם בלי נקודות ציון מפורסמות.

בסוף מגיעים לבריכת האירוסים – כמובן שהמקום יותר יפה ומרשים כמעט בכל תקופה אחרת בשנה ועדיין – מקום פראי, עמוק, דרמטי. לפחות לטעמי אחת מהנקודות הכי מרשימות בארצנו – רק שלא ישתנה ייסגר עם גדרות וישימו בוטקה בחניון.

החזרה דרך סלוקיה לציר הנפט ואז מעקף קטן דרך השטח לגיוון בדרכנו למאגר עורבים והצינור החם לסאונה של צהרי שישי.

יום שבת (3) – לאביטל ולמפקדה הסורית

יום קצר לפנינו, החבורה גדלה פי 2 עם הצטרפות הנשים, הדדליין לסיום היום מוצק. (עוברים בשטחי אש אבל ניתן לעקוף אותם – הם לא העיקר הפעם)

כ 35 ק"מ ללא בולדרים עבירות קלה עם עליה אחת שמעלה קצת דופק אצל הפחות מנוסות (כמו סרט של דיסני – אם אין איזה מוות בהתחלה שפןתח את בלוטות הרגש זה עובד פחות טוב בהמשך).

יצאנו מקלע ישר לציר הנפט, עליה לכיוון ביר בלוט – באר נחמדה וקצת ירוק.

משם לוואסט לקנות קצת זירו וחטיפים.

דרך השטח לכיוון אביטל – עליה להר – וקפה מול קוניטרה ירידה דרך הפסל המרגש לזכרו של אלי כהן (מספר 8 מחכים לאלי) .

ירידה למפקדה הסורית עם הפסל המרגש לזכר אלי כהן (מספר 7 -פסל מנעול) – האתר הזה הפתיע אותי לטובה – החבורה ממש נהנתה, צחוקים, סלפים וצילומים קבוצתיים.

משם דרך הכביש למאגר בנטל – קיווינו שצינור המים החמים יעבוד – 2 צינורות הזרימו מים פושרים ומטה.

חלק מהחברים כבר התגעגעו הביתה וחתכנו דרך הכביש חזרה למקלחת, ארוחת צהריים (מזמן לא מינגלנו) העמסה והביתה

סוף טיול נחמד מאוד עם חבורה מהממת.

התכנון המקורי כלל גם עליה לבנטל ומעבר בהלוך דרך מאגר עורבים החם – תוך כדי תנועה דילגנו על שניהם (נסענו דרך הכביש מהמפקדה הסורית למאגר בנטל)

אני מצרף פה את המסלול המקורי – אם היה קצת יותר זמן אני חושב שהוא יותר ממצה.